מרצוקוביץ ואח' נ' אביגל שירותי כ"א בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו כתוצאה מתאונה מיום 14/7/09.

התובע טוען כי עבד בשירות הנתבעת אשר הינה חברת כח אדם החל מיום 5/7/09 עד ליום 7/8/09, כנהג להובלת כדי מים, ללקוחות הצד השלישי.

לטענת התובע, במהלך העבודה היה עליו להרים כדי מים מינרליים לבתי הלקוחות ומשקלו של כל כד עמד על כ 20 ק"ג. התובע טוען כי ביום 14/7/09 בעת שניסה להרים כד מים, חש לפתע כאבים בגבו. התובע המשיך בעבודתו, אלא שלאחר שכאביו לא פחתו הוא פנה יום למחרת אל קופת החולים לין, שם טופל ושוחרר עם המלצה על שישה ימי מנוחה.

פגיעת התובע הוכרה בידי המל"ל כתאונת עבודה , נקבעו לו נכויות זמניות של 20% וכן 10% ולבסוף נכות צמיתה של 0%. טענת התובע, הוא עבר טיפולי פזיותרפיה וטיפולים אלטרנטיביים שונים. התובע טוען כי קיימת חבות לנתבעת בגין נזקיו, שכן הנתבעת אילצה את עובדיה לעבוד בזריזות על מנת לספק כדי מים ללקוחות באופן מהיר ולפיכך נדרש התובע במהלך העבודה להרים יותר מ 100 כדי מים ביום על מנת לבצע את עבודתו.

הנתבעת- אביגל שירותי כ"א בע"מ, טענה כי כל טענות התובע בדבר הרמת מספר רב של כדים במהלך היום, לא בא זכרן בכתב התביעה ולפיכך מהוות הרחבת חזית אסורה. לטענת הנתבעת, התובע אשר נבדק יום למחרת הארוע הנטען, לא מסר לרופא דבר באשר להרמת כד מים אלא טען כי ביצע תנועה חדה אשר לאחריה חש בכאבים בגבו. לטענת הנתבעת לא היתה כל רשלנות במעשיה והיא מצביעה על כך שהמשקל המירבי המותר לנשיאה בחקיקה, לנער אשר טרם מלאו לו 18 הינו עד 20 ק"ג. הנתבעת טענה כי עסקינן באדם בוגר אשר עיסוקו בין היתר כמאמן כושר גופני ולפיכך מדובר במשקלים סבירים להרמה שאינם נדרשים לאמצעים מיוחדים ולא היתה רשלנות מצידה של הנתבעת. משכך, טוענת הנתבעת כי אין עליה כל חבות בנזקי התובע.

אשר לנזק- הנתבעת טוענת כי התובע הסתיר תאונת דרכים קודמת, במסגרתה נפגע בגבו. עוד טוענת הנתבעת כי התובע חזר לעבודתו ביום התאונה ואף עבד למחרת היום, כך שלא היה הפסד שכר בפועל. לטענת הנתבעת לא הומצא כל תיעוד רפואי עדכני המעיד כי התובע ממשיך לסבול נזק כלשהו כתוצאה מארוע התאונה הנטען. לטענת הנתבעת, התובע אף הסתיר קיצבה נוספת שקיבל מהמל"ל בנוסף לדמי הפגיעה בסך של 2800 ₪ ולעניין ההוצאות טענה הנתבעת כי מאחר ומדובר אף בתאונת עבודה, נושא המל"ל בהוצאות התובע. לטענת הנתבעת, מדובר בנזק של מה בכך אשר נבלע בתגמולי המל"ל ומשכך ובהיעדר חבות יש לדחות את התביעה כנגדה.

לעניין חלוקת האחריות – טוענת הנתבעת כי תנאי העבודה היו ידועים וברורים וההנחיות אשר ניתנו לתובע בעבודתו היו מטעמה של צד ג' ולפיכך האחריות המשפטית והמוסרית הינה על המעביד בפועל – הצד השלישי.

הצד השלישי – חברת מעיינות עדן בע"מ, הצטרפה לטיעוני הנתבעת ואף הדגישה כי הסיכון בעבודת התובע כמאמן כושר גדול מזה שהיה במקום עבודתו. לטענת הצד השלישי, התובע הועסק כנהג חלוקה וככל שסבר כי העבודה אינה מתאימה לכישוריו, היה עליו לאמר כן. לטעמה של הצד השלישי אין זו עבודה מסוכנת או חריגה ואין נדרשים בה אמצעים מיוחדים. לטענת הצד השלישי, בהתחשב בנתוני שכרו של התובע לאחר התאונה הפסדי השכר הנטענים מופרזים ולמעשה לא נגרם לתובע הפסד שכר של ממש.

אשר להודעה לצד השלישי וחלוקת האחריות, טוענת הצד השלישי כי דרשה מעם הנתבעת עובד מיומן לעבודה מסויימת. באם לא הודרך התובע ולא הוסבר לו על העבודה, הרי שמדובר ברשלנות הנתבעת. לטענת הצד השלישי, תביעת התובע היא כללית לאופי וסוג העבודה וככל שהנתבעת בחרה לשלחו לביצוע עבודה זו, חלה האחריות על הנתבעת, אף אם לא היה לה כל קשר למקום העבודה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים באריכות ושקלתי טענותיהם כמו גם עיינתי במסמכים אשר הציגו בפני, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת ולפיכך נדחית אף ההודעה לצד השלישי.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

נוכח מהות ההליך, ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה ואף איני עושה צו להוצאות הנתבעת והצד השלישי. כל צד ישא בהוצאותיו הוא.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: